יעל עט לוי: בכייך ממשיך לחלחל
מדור שירה יהודית מציג שיר מקסים ונוגע על אמא רחל, של יעל עט-לוי:"הבכי של אמא רחל, ממשיך לחלחל לתוך נשמתך, ממיס בדרכו את האבנית הקשה שמצטברת לך בתוך הלב מעומס חייך, ומאפשר לפרחי תקוותך לפתוח את עלי הכותרת שלהם מחדש"
מדור שירה יהודית מציג שיר מקסים ונוגע על אמא רחל, של יעל עט-לוי:"הבכי של אמא רחל, ממשיך לחלחל לתוך נשמתך, ממיס בדרכו את האבנית הקשה שמצטברת לך בתוך הלב מעומס חייך, ומאפשר לפרחי תקוותך לפתוח את עלי הכותרת שלהם מחדש"
לכבוד מאמע רחל, שיר-תפילה מיומנה של רווקה: "מאמע רחל, תזעקי. כי עשיתי כבר הכל, במסירת נפש – צעדתי. בלי לשאול... את העצבות הטבעתי - בים של המתנה. ולרגע לא שכחתי, שזה בשביל האמונה"
שיר מרומם במיוחד בהשראת ההתעלות הרוחנית של ראש השנה. אל תפספסו
"מוקדש באהבה אמיתית לאלפי הנערים, ייסודי העולם - הפוסעים לראשונה בהיכלה של תורה"
כל אחד מאיתנו הוא 'צליל' קטן בסימפוניה אדירה של צלילים, שברא הבורא יתברך בעולמו. לכל אחד מאיתנו יש את הדרך הייחודית שלו, את הייעוד שעמו נברא כדי לפעול פה בעולם. בעזרת לבו ונשמתו, 'הצליל' הקיים, מפיק מתוכו אינספור צלילים נוספים, וגם אם לא כולם מושלמים, הם שלו. ולכן הוא צריך לשמוח בהם, גם אם 'הלב הסומא' מוביל אותו לעתים, לכבישים סואנים... ככלות הכל, כל הצלילים 'נוסעים' לאותו מקום
מילים ספורות לרווקות בהשראת תשעה באב דאשתקד -כי השנה זו שנת ישועות ב"ה
שירה הנוגה והנוגע של 'מירב השירים', יצליח להכניס את כולכם לאווירת החורבן - מי בזרע קודש, מי בזיווג המאחר להגיע, מי בפרנסה שאינה כפי שורש נשמתו. כל אחד מאיתנו יש את ה'חורבן' האישי שלו, בתוך החורבן הכללי. ואם כן, אין זה זמן לשבת ולהתחבר עם הדממה, כי אם לבכות, לצרוח מעומק נשמה
חני גיגי בשיר, או קינה מרגשת אם תרצו, לתשעה באב, שכדאי לכם לקרוא
"הו, ירושלים היקרה. בתאריך בו נשברו הלוחות. התמוססו גם חומותייך היפות. ושניהם עשויים מאבנים ואותיות פורחות באוויר. וכל המתאבל עליך ירושלים. זוכה ורואה בשמחתך". יעל עט לוי, מרגשת בשיר נפלא על ירושלים
הגיגי לב לפסח שני: "לָמָה נִגָּרַע, וְאָנוּ טְמֵאִים / מִמַּשָּׂא עֲצָמוֹת, מִמַּסָּע, מִמְּהוּמוֹת / וּמֵאָבָק הַדְּרָכִים?"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה